אמא אחת מישראל נסעה לבקר את הבת שלה בלונדון.נישוקים חיבוקים ו-ביי ביי פרימרק מחכה לה. מפגש לוהט ומרגש עם דגמי 2012 המועתקים מכל רשתות האופנה הידועות. לפתע לכד את עניה המאופרות למשעי תיק שחור מחקה עור עם שרשר ופרנזייה בצד. נדלקה ,לקחה ,שילמה והופ בטיוב חזרה לביתה של בתה במעוז המזוויל היל בואכה לונדונה. ”הוי אמא איזה תיק יפה ”,"ילדתי היקרה הא לך ותהני"..לימים ולדייק 10 ימים לאחר מכן חזרה האם לעבודתה המהנה כ”מדרבנת" נשים וגברים לשחרר מעות מכיסם לשם רכישת בשמים וקוסמטיקה.צעירה מתעניינת ,במבטא אנגלי ,על בושם לארוסה הישראלי.האמא מישראל מתלהבת " קנית את התיק בפרימק!" "נכון ,איך את יודעת?" נו באמת,מה זאת אומרת ”כרגע חזרתי מלונדון וקניתי אותו שם והבת שלי מאוד נהנית ממנו" ומשם עפה טסה לה השיחה בתיאורים על בילוי מדהים בבירת האנגלים החלפת אינפורמציות על מקום מגורי הבת ומגורי הלקוחה כשגם אימה של האנגלייה הצעירה מצטרפת לשיחה הקולחת בעקבות הודעתה"מאמי האישה זיהתה את מקום רכישת התיק ,שמעת!" וכמובן ידיעה חשובה מאוד שאת רוב בגדיה היא קונה משם. יומיים לאחר מכן –לקוחה ,חושבנית(חושבת את עצמה)(זה במקום פלצנית במילים יפות)נאה ,גבוהה,עסוקה מאוד בעצמה,רוכשת שני בשמים כשאת ארנק הכסף שלה שולפת מתוך –ארנק תואם פריימק המדובר! האם מישראל "ברוב חוצפתה":אוי קנית אותו ב.....” לקוחה חושבנית "לא מה פתאום ,התיק נרכש באמריקאן אפרל והוא מעור !!!! בפריימרק אני קונה רק תחתונים וכו .ואכן החפץ המדובר שונה במעט מעמיתו העממי במיקום הפרנזים ובשילוט מכובד בחזית על מקום הולדתו. כמו שנאמר "אלופי החיקויים".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה